במערכת החינוך העברית הטיולים הם חלק מתחום רחב שנקרא "ידיעת הארץ". זהו נושא
רב-תחומי המשלב דיסציפלינות שונות של ידע, מיומנויות, פעילויות ושיטות הדרכה שונות.
הטיול נוטל ידע מדעי, מפרק אותו, "מתרגם" אותו, מתאים ומבנה אותו מחדש. הטיול עושה
דה-נטראליזציה של הדברים, מפני שדרכי העברתו והחוויה הרגשית/חברתית שעובר התלמיד חשובים לנו יותר מהמידע הזורם בו.
במהלך ההיסטוריה החינוכית- עברית בארץ, עבר הטיול שינויים ועדכונים בהתאם למטרות המערכת וצרכיה, לתנאים הסביבתיים ולאילוצים שונים.
|
 "חבורת המשוטטים" מירושלים בטיול לג'רש בעבר הירדן
בהנחיית י. בנבנישתי 1931
|
בתקופת טרום המדינה התפתח הטיול במקביל במערכת החינוך הפורמלית ובמסגרות בלתי פורמליות, בתנועות הנוער ובפלמ"ח (שהיוו מכשיר להטמעת המולדת
ולהקניית אידאולוגיה לאומית-ציונית). במסגרות אלה היה למסע/לטיול אלמנט של רכישת בעלות על הארץ באמצעות טביעת הרגל והכשרת בני הנוער לתפקידם במערך
המלחמה העתידית. גם היום מתקיימת תפישה הקושרת סיירוּת ושהייה בטבע כעשייה אליטיסטית.
עם הקמת המדינה גברה מגמת החדרת נושאי ידיעת הארץ במערכות הבלתי פורמליות וצה"ל, כחלק מהניסיון להתמודד עם העלייה הגדולה. תפקידו של הטיול השתנה
מטיול להכרת המולדת לטיול להכרה והזדהות עם המדינה.
|
בשנת 2000 עמדה ד"ר אידן בראש הועדה לבדיקת מעורבות נוער בענייני סביבה, במרכז וילנאי של החברה להגנת הטבע. שורת אבחנות על מאפייני הנוער הישראלי
העכשווי הביאה למסקנת הוועדה שיש למצוא דרך להפוך את בני הנוער לשותפים מלאים בהכנת הטיול וביישומו מתוך:
- הכרה ביכולת ההשפעה שלהם בהווה.
- שיקולי בניה והכשרת עתודת מנהיגות לעתיד.
|
 מנוחה בטיול 'מים לים' של קורס קצינות 1955
|
בשנים שבין ייסודן של מושבות העלייה הראשונה ועד תום מלחמת העולם הראשונה, התנהלה החברה היהודית במושבות ארץ-ישראל כחברה בעלת מאפיינים שבטיים.
המתכונת השבטית הייתה מיזוג בין המשך המבנה החברתי המקובל בגולה ובין חיקוי אורחותיהם של השבטים הערבים שהתגוררו סביב המושבות.
הקשר השבטי מחייב זיקה בלתי מותנית למוקד השבט ולסמכותו, והעדר אפשרות של פרישה, בגידה או יצירת יוזמות החורגות מן הקונצנזוס השבטי.
|
קשר משפחות: בלקינד, וילבוש, פיינברג וחנקין (1913)
|
מרכיביו המאפיינים של שבט הינם:
קשר משפחתי השבט מבוסס ביסודו על קשרים משפחתיים מסועפים אשר הולכים והופכים סבוכים ורבי נצרים עם השנים. בניגוד למשפחה שהיא מוקד המשלח את
מרכיביו החוצה, הרי ששבט הוא מוקד המכנס אליו פנימה את כל שלוחותיו.
קשר גורל השבט מתאחד כנגד אויבים מבחוץ ומלכד כוחותיו נוכח מעשי אלימות הנכפים עליו או אפילו מתרחשים ביוזמת אחד מבני השבט. בתולדות חדרה
(וככל הנראה גם במושבות אחרות) זכורות קטטות המוניות בהן השתתף שבט חדרה כנגד שבטים ערביים שכנים. הסכסוכים הללו נבעו ממתח בין שכנים שבשלב זה עדיין
נעדר ממנו היסוד הלאומי. לא אחת, שילמו אחדים מבני חדרה מחיר אישי כבד כאשר נחלצו לעזרת מתנחל אחר בסכסוך, שכלל לא נגע בהם אישית.
קשר הסוד גם כעבור שנים ודורות עדיין נוצְרים בני השבט סודות, אשר אותם הם אינם מספרים לאיש. בארכיון חדרה, השמור במוזיאון "החאן", אצורים מסמכים
הקשורים לדור המייסדים, לנכסיו ולהתנהלותו הכלכלית. בהוראת משפחות, חלקם גנוז מעין החוקרים.
|
ערב מלחמת העולם הראשונה, התקיימו בחברה היהודית שני שבטים שחלקו סודות, קשרים משפחתיים, אחוות-דמים וגורל. האחד, בני משפחות מייסדים, שיצרו את
מחתרת ניל"י, האחר- בני העלייה השנייה שחברו לארגון "השומר".
בין שני השבטים הללו התקיים קשר משפחתי באמצעות נישואי משפחות המנהיגים: פיינברג ושוחט. קשר זה לא מנע מאבק אלים בין השבטים בשלהי מלחמת העולם
הראשונה. את המחיר שילם יוסף לישנסקי, שנחשב כזר גם כאן וגם כאן.
|
 יהושע ואולגה חנקין |
בתום המלחמה, הוקמו מבנים ארגוניים חדשים. אמנם מקור השראתם היו ניל"י ו"השומר", אך בהם הוגדרו תפקידים שאוישו על ידי אנשים הראויים לכך על בסיס
התאמה ולא בהכרח על בסיס משפחתי או שבטי.
|
