 בית פיינברג בחדרה
אחד הבתים היפים ביותר בארץ עבר פעילות נמרצת
של שימור.
הפעילות התאפשרה הודות לשיתוף כמה גורמים : עיריית
חדרה, הקרן לפיתוח חדרה, משפחת פיינברג, המועצה לשימור מבני ראשית
ההתיישבות, הקק"ל ומוזיאון "החאן " חדרה.
הבית נבנה בשלבים החל מ- 1896, ע"י אחד מהמתנחלים הראשונים של חדרה
ישראל (לוליק) פיינברג. תחילה היה זה בית משק (רפת או אורווה) בנוי
אבני כורכר, כפי שעשו יתר המתנחלים, מפאת הקושי להשיג רשיונות
מהתורכים לבניית בתי מגורים.עקב נדודי המשפחה ליפו ,לראשון לציון
ולירושלים, נראה שבניית האגפים המרשימים של הבית, כפי שהוא קיים
היום, לא החלה לפני 1906.
|
מרבית בתי ראשוני חדרה היו צנועים ביותר.
מול בית פיינברג ניצב
עדיין בית ראשונים, בית קוטלר שבנוי בדגם הקלאסי של שני חדרים עם
גג רעפים, מטבח עץ מוסף ושירותי עץ בחצר.
בית פיינברג נבנה בדגם של האות
חית, כאשר שורה של ארבעה חדרים מרשימים פנו מערבה אל רחוב הגיבורים.
לכיוון החצר הפנימית היה חדר אוכל מוארך, אליו נכנסו בכניסה מפוארת
מרחוב ז'בוטינסקי.
באגף הצפוני היו שני חדרים קטנים ובית שימוש חדשני לאותם ימים.
לאגף זה היתה קומה עליונה ובה חדר שאבשלום נהג להתבודד בו ולכתוב.
אגף זה נשרף בפוגרום של 1921 כשחדרה הותקפה ע"י פורעים ערבים
מכיוון דרום, אז גם נשדד הבית.
|
משמאל בית פיינברג, מימין בית קוטלר, 1980
|
הבית לאחר פוגרום 1921 - מימין מבט מהחצר אל האגף השרוף, מרכז ושמאל - חדר האוכל
|
באגף הדרומי היה חדר עוזרת, מטבח ובו
תנור רוסי ענק עם פתחים לשני כיוונים ודוד מים בנוי בתוכו,
שסיפק מים חמים לאורך כל היממה. החדרון האחרון היה חדר אמבטיה ששימש
גם לשטיפת כדי החלב.
במרכז ה"חית" היה ה"גניק", גן הפרחים של אם המשפחה פאני לבית בלקינד.
היא הצטיינה בגידול ורדים ואיריסים. בשנת 1914, בעת ביקורו של הברון
אדמונד דה רוטשילד בחדרה, קיבל אותו אבשלום וליווה אותו עד לבית המשפחה. פאני העניקה לו זר
אירוסים שחורים ולבקשתו, גגם דלי פקעות של אירוסים.
לבית מרתף מצרכים מרשים בגודלו, בעל תקרה מקומרת. בשנת 1917, כשהתורכים גירשו
את תושבי דרום הארץ, באו קרובי משפחת פיינברג לחדרה והשתכנו, ביחד
עם מכרים נוספים, בבית. את דברי הערך הטמינו במרתף ובנו קיר הסוואה, אותו הרסו עם תום המלחמה.
|
 מרתף הבית בזמן השיפוץ
|
המומחה לשיחזור ציורי קיר בארץ ישראל, שי פרקש, גילה לפני מספר
שנים כי בחדרי המגורים של אבשלום וצילה ובחדר האורחים של הבית היו
ציורי קיר נדירים ביופים.
במוזיאון "החאן" היתה עדות לציורים מפיה
של נכדת בעלי הבית, זוהר וילבוש. ואמנם, התיאורים שמסרה התבררו
כמדויקים. נדירים במיוחד הם ציורים בסגנון ארט נובו, בחדרה של צילה,
הבת הצעירה. במהלך השימור, הוחזרו הציורים בכל
החדרים,לחיים. חלקם הם מתקופה מאוחרת הרבה יותר, ונעשו בזמן שבעלי
הבית כבר לא התגוררו בו.
|
 ציור הקיר בחדרו של אבשלום משוחזר (מימין) ובסלון הבית בזמן השחזור (משמאל)
|
מעדויות וזכרונות בנות המשפחה מסתבר שהבית היה מרוהט בסגנון שלא
היה נפוץ במושבות. לוליק היה אנין טעם והקפיד על רכישת רהיטים
וכלים משובחים. ניתן להתרשם מתמונת יום ההולדת של הנכדה זוהר בת ה
11 (בשנת 1918) כשלוליק ואבשלום לא היו כבר בין החיים.
תמונות חשובות נוספות של שרידי הפוגרום מ-1921 בחדר האוכל (ראה למעלה), מהוות "מפתח" לשיחזור פנים החדר ורהיטיו.
|
 1918 - יום הולדתה של הנכדה זוהר בחדר האוכל
|
הבית יתפקד כבית תרבות שיכלול תצוגה היסטורית, מרכז הסרט התיעודי הישראלי וקפה תרבות.
מוזיאון "החאן" עתיד לתפעל את הפונקציות ההיסטוריות שלו כסניף של
המוזיאון.
נינה רודין מנהלת ואוצרת מוזיאון "החאן" חדרה
|
|
|
