• נפתח בית דואר בחדרה (עד אז הובאו דברי הדואר מיפו או מחיפה בידי קבלנים מיוחדים).

• מוקם בית בד ציבורי לאצירת שמן זית בח'אן (שרידיו נמצאים כיום במוזיאון).

• דיונים נמרצים בוועד המושבה בנושא סלילת כביש גישה לרכבת (מזרח).

• מאורעות דמים בארץ, ערביי הסביבה תוקפים את המושבה בראשית חודש מאי, אך נתקלים בהגנה מקומית מאורגנת. בתים אחדים (ברחוב הגיבורים) ניזוקים, נשרפים ונשדדים. התוקפים מגורשים בעזרת מטוסים בריטיים.

• נוסדת אגודה שיתופית "החקלאי" לשיתוף פעולה בייצור ובשיווק תוצרת חקלאית.

• מוקם בנק ראשון בחדרה – "הלוואה וחסכון" – אגודה שיתופית להלוואות הדדיות לחבריה.

• עם רכישת 10,000 דונם של אדמת חפצי בה מיהושע חנקין, מתרחב שטח המושבה ל- 42,000 דונם. שטחי המטעים – 5,000 דונם, מהם 1,200 דונם פרדס. נעשים נסיונות לייעור החולות במערב חדרה.

• מספר התושבים מגיע ל- 800 נפש, בהם 250 פועלים.

• מוקמת ספריה ציבורית.

• נפתח בית משפט השלום.

• מוקם מפעל פורניר (דיקט) מעץ אקליפטוס ביער חדרה.

• במזרח חדרה מוקם "משק הפועלות", להכשרה חקלאית לוותיקות ולעולות חדשות.


• המשטרה הבריטית מתמקמת בח'אן של חדרה.


• ספר האחוזה של המושבה מאושר בשלמות על ידי ממשלת המנדט.


• יחזקאל גולדנברג – ראש ועד המושבה.

• נסלל הכביש הראשון מחדרה לתחנת הרכבת (מזרח), ביוזמת ועד המושבה. חלקה של חדרה בסלילה מומן מתשלום "מס מטען" למשתמשים בשרותי הרכבת (מעין "כביש אגרה") – דבר שדרש חקיקה מיוחדת בבית הנבחרים הבריטי.

• נוסד "כפר ברנדיס" (ע"ש השופט לואי ברנדיס) בעזרת ציוני ארה"ב. בשכונה 40 בתים עם משקי עזר ופרדסים, וכן גידול יסמין לבית החרושת לבושם של הברון רוטשילד בבנימינה.

• "יתומי אוקראינה", שהובאו ארצה בידי ישראל בלקינד, מתחנכים לחקלאות ב"קרית ספר", בחוות חפצי בה הסמוכה. יש כוונה לשלבם במערכת החינוך בחדרה.

• נוסד הראינוע (קולנוע) הראשון בחדרה בידי ח. לבוצ'קין, בחצר הצמודה לאגף הצפוני של הח'אן. הפסנתרן אבילאה שבא במיוחד מחיפה, מלווה את הסרטים האילמים, והתרגום נעשה בעל פה בידי בנות לבוצ'קין.

• שלמה מאירסון – יו"ר ועד המושבה.

• נבחרת מועצה מקומית בת 15 חברים.

• מסתיימת בניית בית ועד המושבה בהצטלבות שדרות רוטשילד-הרברט סמואל. בבית-אולם מהודר לישיבות ולארועים. המבנה המרשים אירח אישים רמי מעלה: הלורד בלפור, הפקידות הגבוהה הבריטית, כולל הנציב העליון (ווקופ) וכן חיים וייצמן. משך עשרות שנים התקיימו בו קונצרטים והרצאות לציבור החדרתי.

• נפתח שרות אוטובוסים (פרטי) מחדרה לתחנת רכבת מזרח.

• לאחר הכנות ומתח רב, עוברים ימי המאורעות על חדרה בשקט יחסי.

• נוסדת שכונת אפרים, שכונה של פועלים ובעלי מקצועות חפשיים, הנקראת ע"ש אפרים צ'יזיק, חלל מאורעות 1929 (חולדה).

• מוקמת "קופת מלווה וחסכון" של העובדים (לימים בנק הפועלים).

• במלאת 40 שנה לחדרה ניתנים שמות לרחובות המושבה, שדרות רוטשילד, רחוב הרברט סמואל, הגיבורים, הגליל (כיום הנשיא), תל אביב (כיום הלל יפה), השרון, שאר ישוב, תרנ"א, הים (כיום שמעוני), קיסריה (כיום ששת הימים).

• מוקם קואופרטיב לתחבורה "התאחדות נהגי חדרה" (משאיות ואוטובוסים), שנרכש ע"י חברת "אביר" להובלה, של האחים קונשטוק.

• נוסד בית ספר "תחכמוני" לחינוך דתי.

• מספר תושבי חדרה – 2,100 נפש, בהם 800 פועלים.

• נבנית שכונת ביאליק.

• נחנך בית מועצת הפועלים החדש ברח' הנשיא – פינת רוטשילד.

• נבנה המעון לילדי אמהות עובדות של ההסתדרות ברח' תרנ"א.

• כ- 3,000 נפש מתגוררים במושבה, כולל איכרים, פועלים ותושבים נותני שירותים.

• תמונות מייסדי חדרה, שצוירו בידי ד"ר מאקס שפירא, מעטרות את אולם הישיבות של ועד המושבה.

• חדרה מוכרזת על ידי הנציב העליון הבריטי כמועצה מקומית.

• נוסדת שכונת נווה חיים ע"ש חיים ארלוזורוב, כשכונת פועלים עם משקי עזר, מיסודה של אגודה עצמאית הקשורה להסתדרות.

• נסלל כביש חיפה-חדרה (כיום חלק מכביש מס' 4).

• בנק אפ"ק (אנגלו פלשתינה בנק) – לימים בנק לאומי – פותח סניף בחדרה, ברח' הרברט סמואל בצריף "קדימה", בו שכן קודם לכן ועד המושבה.

• מוקם בית קולנוע "חף" (ר"ת של מייסדו, חיים פליישמן) ברחוב הגליל (הנשיא).

• מוקם בית ספר "בית החינוך לילדי עובדים ע"ש ארלוזורוב", לאחר מחלוקת קשה בנושא הזרמים בחינוך.

• נוסד סניף "מגן דוד אדום בחדרה" ברח' הרצל, במרתף בית שניאורסון.

• ינואר 1936 – בחירות ראשונות למועצה מקומית, ראש ועד המושבה – שלמה מאירסון.

• מאורעות דמים בסביבות חדרה, נשרפים בתי אריזה, נעקרים מטעים, נעשות חבלות ברשתות מים, וכן נהרגים ונפצעים עובדים בשדות. התקפות ערבים על התחבורה.

• 1936 הכביש מתל אביב מגיע לחדרה, כביש בטון נסלל לחוף ים חדרה.

• ייסוד אגודת "מכבי אש (מתנדבים) חדרה" עם פרוץ המאורעות.

• נוסד בית הספר התיכון בחדרה, בהנהלת הד"ר שפירא (1938).

• פעילות נמרצת של תנועות נוער, מכבי הצעיר, הנוער העובד, השומר הצעיר, בני עקיבא.

• בנק אנגלו-פלשתינה עובר לקומת המסד של בית החקלאים (1936).

• נוסדת שכונת אגרובנק, לימים "ויצמן", על-שם נשיא ההסתדרות הציונית.

• רבים מבני חדרה מתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה. חלקם לוקח חלק בארגון ההעפלה.

• בדרום רח' הגיבורים מוקמת תחנת דלק צבאית, ומטה היחידה משתקע ב"מלון בורוכוביץ", ברח' הרברט סמואל (בצמוד לכיכר העצמאות של היום).

• בגן המייסדים מוקמות אורוות לצבא הבריטי.

• יובל ה- 50 לחדרה נחוג כארוע בעל אופי לאומי (ט"ו בשבט תש"א 12.2.1941). חגיגות היובל נפתחות בעליה לקברי ראשונים בזכרון יעקב. כנס עולמי של תנועת "המזרחי" חונך את בית הכנסת המרכזי שנבנה בחצר הח'אן שברחוב הגיבורים. אורח הכבוד – הרב הראשי הרצוג. העיר מעניקה את אות "אזרח הח'אן" למתגוררים בח'אן בראשית חדרה. נערכת עצרת בוקר חגיגית, באולם בית הכנסת הגדול, בהשתתפות י. חנקין, מ. סמילנסקי, מ. אוסישקין, י. ברץ. "מנחה" לילדי המושבה, באולם בית קולנוע "חף" ונשף עממי ב- 13.2.41 באולם בית הקולנוע, בהשתתפות האמנים מ. מרגלית (האהל) וא. קוטאי (הבימה). שידור חגיגי ב"קול ירושלים". בעתונות הארצית מתפרסמים מאמרים, ראיונות וסקירות המוקדשים להתפתחות חדרה.

• כביש ואדי ערה מחובר לצומת חדרה, וחדרה הופכת ל"עיר-צומת טיפוסית".

• נסללות מדרכות ברחובות הראשיים.

• בחדרה 6,500 תושבים.

• תיאטרון "הבימה" מעלה את המחזה "האדמה הזאת" של א. אשמן, המבוסס על תולדות חדרה.

• מוקמת שכונת המגורים ההסתדרותית "נווה עובד", צפונית לחדרה.

• מוקם שבט הצופים "בני היער", בחדרה, הפועל בצריף בחצר בית הספר "אחד העם".

• מוקם בית ספר מקצועי "עמל" להקניית מקצועות הנגרות לבוגרי בתי'ס יסודיים.


• מוקם בית קולנוע קייצי "גן זהר", במערבו של רחוב הגליל.


• נפתחות כיתות ללימוד תפירה לבנות מייסודה של מועצת הפועלות.

• נבנות שכונות העולים חפצי בה (סמוך לנחל חדרה) ושכונת יצחק (ליד נווה חיים).


• נפתח בית משפט השלום בחדרה, בבית סמסונוב ברח' הגיבורים.


• במבצע נועז של אנשי פלמ"ח, בני חדרה ברובם, מפוצצת תחנת הרדאר של משטרת החופים הבריטית בגבעת "בית אולגה", כדי למנוע גילוי אוניות מעפילים.


• דוד ברמן – יו"ר המועצה המקומית.

• מוקמת שכונת הזיתים במערב חדרה.

• נוסד מפעל שימורי מזון "פרי זה" של משפחת פרנק בסמוך לשכונת הזיתים (פעל עד 1991).

• חדרה מונה כ- 8,000 נפש.